מפגשים עם יניב
F.O.B.P פסיכותרפיה מבוססת נשימה והתמקדות להחלמה מחוויות טראומטיות שהגוף נושא
כאשר מגיעים אלי אנשים מתוך משברי חיים לתהליך פסיכותרפויטי המבוסס חוויה, גוף ופרקטיקת נשימות אני מרגיש שקורה נס.
הרגע בו אדם חדש נכנס לחדר ואז עולמו המבקש ריפוי נשזר עם עולמי, תודעות מתרשתות ובמקום שבו אין מילים אנו יחדיו נותנים לכוח אחר לכוון אותנו. "כוח" שלא ניתן לתארו במילים. מתוך קשר אישי עמוק שנרקם, וסביבה בטוחה נרקמת לה קרקע ליצירת תהליך צמיחה וחקירה.
"הבעיה" או הסיפור האישי או ה"סימפטום" כפי שנהגו לקרוא לזה מהווים את חומרי הגלם המושלמים לעבודת הצמיחה ולאו דווקא משהו שצריך לפתור.
הנשימה מבליטה ומשקפת בבירור את אשר עלה בשיח ובחקירה שקדמו לנשימה ומעצימה את תהליך החקירה על הנושא עליו עובד המטופל.
לרוב הנשימה חושפת רבדים עמוקים אשר לא יכולים לעלות בשיח ויש בידה לעקוף את הפעילות השכלית המוקפת במנגנוני הגנה רבים.
הנשימה לוקחת את המטופל לכיוון אחר ושונה לחלוטין מזה שעלה בשיח ופותחת רובד מפתיע, עמוק וחדש בטיפול, אשר ממנו אפשר להמשיך את השיח.
במפגש נשתמש במגוון כלים מגישות טיפול שונות: נשימה מבוססת התמקדות, Holotropic Breath, ריברסינג, SE – Somatic Expirience, עבודת מגע ושחרור הטראומה מהגוף, עבודה ביו אנרגטית, התמקדות ומיינדפולנס בשדה הטיפולי, קונסטלציה והעמדות בתוך חלקי הנפש ומחוצה לה, טיפול פסיכודינאמי בגישה התייחסותית.
בשנותיי כמטפל גיליתי כמה נכונה הייתה מסקנתו של י. ג'נדלין, מפתח ההתמקדות, והיא ש"אם יש משהו אחד שחשוב להצלחת טיפול הוא עד כמה המטופל יודע להיות מטופל טוב…." מה זה אומר?
מחקריו הרבים של ג'נדלין הראו שהצלחות טיפולים היו לאו דווקא תלויות מטפל או טכניקה, אלא במטופל עצמו.
כמו כן, השינויים הגדולים מתרחשים בין הטיפולים והמפגשים ב"מעבדה", הקרויה קליניקה. לכן במפגשים עימי המטופל לומד לסמוך על גופו, לומד להכיר אינטליגנציה אחרת המגיעה מהגוף. כשהוא רוכש זאת יותר ויותר ממפגש למפגש, זה כבר הופך לנכס שלו, והשינוי יכול להרחיק לכת ללא תלות במטפל.
להבדיל מגישות קונבנציונאליות בהן הכוח בידי המטפל (גם אם אינן טוענות כך הרי שבפועל זה מה שקורה כאשר ניתנת פרשנות "לחולה") הרי, שבגישת ה- F.O.B.P. נעשית עבודה עם גופו של המטופל שהרי גוף זה הוא המקור שבו טמון כל הידע.
אלו חומרי הגלם שלי.
אין הרבה inputs /פרשנויות /הפרעות מצד המטפל אלא, יצירת מרחב נוכח והכלה ועבודה עם מה שמתהווה ברגע ולא עם תאוריות ופרוטוקולים.
